סולמה נ' קוטלר הררי - משרד עו"ד

פסק דין

התביעה ובעלי הדין:

בפניי תביעה כספית שהגישו בני זוג נגד הנתבע עורך דין על פי משלח ידו, בעילה של רשלנות מקצועית והפרת חובת נאמנות מצד הנתבע בהקשר לטיפול מקצועי שכנטען נמסר לידיו והופסק על ידו ללא הצדקה עניינית באופן שקיפח את אפשרותו למצות את זכותם לפיצויים, מחמת התיישנות שחלה לגבי תביעתם.

התביעה הוגשה על סך של 660,314 ₪ המהווה לגרסת התובעים, את סכום ירידת הערך שנגרם לביתם, בשל תוכנית פוגעת ואשר לא יהיה ניתן למימוש מחמת המעשים והמחדלים המיוחסים לנתבע.

עיקר טענות התובעים:

התובעים טוענים כי הנתבע פנה אליהם ביוזמתו והציע לייצגם בתביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בגין פגיעה צפויה לביתם הפרטי ברחוב בני אפרים 260 בחזית לצומת הפיל (להלן: "הבית"), בעקבות פרסום תכנית 3260 (להלן: "התכנית").

לטענת התובעים מימוש התוכנית צופן בחובו התקרבות הכביש אל הבית וזיהום, יצירת מפלסי רעש גבוהים בסמיכות לבית ופגיעה נופית אשר גורמים לירידת ערכו.

התובעים טוענים כי הנתבע פנה אליהם ואל שכניהם במכתבים שהונחו בתיבות הדואר שלהם בגידרם פורטה התכנית והוסברה זכותם של בעלי הבתים להגיש תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך (להלן: "התביעה").

בעקבות פגישת ייעוץ שהתקיימה ביום 7/12/06 שוכנעו התובעים בצדקת נקיטתם של הליכים משפטיים, חתמו כלפי הנתבע על נוסח של הסכם שכר טרחה (להלן: "הסכם השכר") וכן ייפוי כוח, ושילמו לנציג הנתבע את הסכום שנדרש מהם בסך 2,020 ₪.

בעקבות חתימת המסמכים הנ"ל וביצוע התשלומים האמינו התובעים, כי הנתבע מטפל בעניינם ומקדם את התביעה כפי שהתחייב וכי בעקבות פניותיהם אף נמסר להם כי העניין בטיפול, ובין היתר כי התביעה הוגשה.

להלן טוענים התובעים, כי לאחר כשנתיים במהלך שיחת חולין שקיים התובע 1 (להלן: "אברהם") עם שכנו הסתבר לו כי הנתבע החליט להפסיק את הטיפול בתביעה.

עם קבלת מידע זה ובעקבות פנייה טלפונית לנתבע מיום 20/5/09 נמסרה לתובעים תשובה כוללנית לפיה בעקבות בדיקה שערך משרד הנתבע באמצעות שמאי מטעמו הסתבר כי לא צפויה ירידת ערך וכן נמסר להם כי הודעה בכתב בדבר הפסקת הטיפול נשלחה לכל הלקוחות בדואר רשום.

התובעים מוספים וטוענים כי בעקבות פניות נוספות מטעמם לרבות פניה מפרקליטם דאז שלח להם הנתבע ביום 15/10/09 מכתב לפיו השמאי זאב כהן שמונה מטעמו הגיע למסקנה כי התביעה היא גבולית מאוד. למכתב זה צורף שיק על סך 2,020 ₪, החזר הסכום ששולם בזמנו ע"י התובעים לנתבע.

התובעים טוענים כי הסתבר להם בעקבות שיחה טלפונית, מוקלטת, שקיים בנם יוסי עם שמאית ממשרד כהן, אשר מסרה לו כי ביקשו מהשמאי כהן לבדוק את האפשרות להגיש תביעה, וכי לדעתה כהן בדק ואמר שהתביעה גבולית, ככל הנראה, כיוון שרק לגבי ארבעה נכסים קמה זכות תביעה.

התובעים טוענים כי בהתאם לחוות דעת של השמאי אייל טיליוף שצורפה לכתב תביעתם, השפעת התכנית על הבית הינה קשה מאוד ועתירת נזק בגין ירידת ערך אשר טיליוף העריך לסכום של 525,000 ₪ ליום פרסום התכנית.

לטענת התובעים קמה בידם עילת תביעה טובה בגין הפגיעה הגלומה בתכנית אך זו אבדה ופקעה, בשל מועד ההתיישנות הקצר לגבי תביעה כגון זו.

התובעים טוענים כי משהסתבר לנתבע כי רק ארבעה מבעלי הנכסים זכאים לפיצוי הוא החליט, מטעמי שיקולי עלות תועלת שלו, לנטוש את הטיפול בתביעה תוך ניגוד עניינים קיצוני ואף לא טרח ליידע את התובעים בכך.

לטענת התובעים הנתבע הפר את חובת הזהירות שהוא חב כלפיהם בכך שלא הגיש תביעה בשמם למרות התחייבותו והפר את הוראות חוק השליחות, משפעל בניגוד להנחיותיהם, ואף נמנע מלדווח להם במועד כי משך את ידו מן הטיפול.

התובעים טוענים כי הנתבע טען כי כבר הגיש את התביעה אך הסתבר כי לא עשה כן, ונמנע מלהודיע לתובעים כי הפסיק את הטיפול.

עיקר טענות הנתבע: